למשפחת קורן המורחבת שלום,

אין בפי מילים להודות לכם. כמו בכל פעם אחרי סדנת מיצים אני מלאת הערכה על כל המאמץ שכולכם משקיעים עד הפרט האחרון. מאוד נהנתי. המקום - עין כרם - קסום! תודה רבה לכם. אתם אנשים נפלאים עם המון נתינה. שמחה תמיד לחזור ולפגוש אתכם.
להתראות פנינה שמש. מאי 2010, תל אביב

לפנינה צביקה ולכל המשפחה הנפלאה

ברצוני להביע את תודתי על הצום וסדנת המיצים. הימים היו שלווים ומלאי הפתעות ועניין.  כהרגלכם , האוירה היתה נעימה, ידידותית מכילה ומקבלת. כל יום עבר בנועם. למחרת הצום, התעוררתי בבוקר עם תחושת שמחה ואושר בלב! אין בי ספק שתחושה זו קשורה בקשר הדוק להתנסות המשמעותית שחוותי במהלך הצום.

אני מרגישה שאני זקוקה  לצום נוסף, מכיוון שלהבדיל מהפעם הקודמת, לא היה לי עוצמתי דיי. ייתכן שזה קשור לחווית הראשוניות שאין לה לא אח ולא רע ובזה הייחודיות שבראשוניות..

שולחת לכם חיבוק אוהב  עם הרבה תודות

דר' מרסל קרוגר, הדר עם, אפריל 2010

לצביקה, פנינה ועמית,  במילה אחת – תודה! תודה על ההזדמנות שנתתם לנו להכיר אתכם ולהיות שותף בקבוצה המדהימה הזאת. תודה על חוויה רוחנית יוצאת דופן. תודה על ההזמנות שנתתם לנו להכיר את עצמנו (ואותכם). באנו בלי שום כוונה לצום ויצאנו מוקסמים ממה שעברנו. באנו לנוח ממרוץ העכברים ומצאנו אתכם. מצאנו אנשים נטולי אגו, רגישים, אוהבים, נותנים את עצמם ללא גבול, מכילים ומרגשים. ואיזה קבוצה של אנשים מיוחדים פגשנו שם... לא ידענו שחיים סביבנו כל כך הרבה אנשים נפלאים כאלה. השתכנענו, עופרה ואני להצטרף לקבוצה ולצום לפחות פעם בשנה!! רכשנו חברים חדשים – משפחת קורן + 30צמים ממחזור נובמבר 2008. אגב, גם ירדתי 3 ק"ג בלי כוונה..., ועוד למדתי כל כך הרבה דברים חדשים מכל כך הרבה אנשים מרגשים.... בפרפרזה על דברי צ'רצ'יל: "מעולם לא הרגשנו קרוב כל כך, לרבים כל כך". בהמון תודה והערכה עצומה
 עופרה ורונן לין, קיבוץ משמר העמק - נובמבר 2008

למשפחת קורן הנפלאה, רק רציתי להודות לכם על ארבעת הימים הנהדרים של הצום בעין-כרם. חזרנו הביתה עם אנרגיות מחודשות, מצברים מלאים ושלל מחשבות נקיות וטבעיות. כמו בפעם הקודמת, חווינו מפגש עם אנשים מיוחדים, פתוחים ומלאי נתינה. לא נשכח את חווית היוגה צחוק שהועבר בספונטאניות ע"י מירה הנפלאה, אחת ממשתתפות הסדנא. מקוות להיפגש בקרוב באחת הסדנאות הבאות. 
מאירה ונעה גזית  – יולי 2007

שלום פנינה, צביקה, עמית, הנה עבר שבוע, חכיתי שענני האופוריה יתפזרו ואני עדיין שמחה, קלילה ומרגישה נפלא בעקבות צום המיצים. החיבור בין המנזר המופלא, ההדרכה הנעימה והנינוחה שלכם, לבין הפעילות המעניינת והצום הוא בעיני סוד ההצלחה. הופתעתי כמה קל ונעים היה עבורי, ולמרות שבהתחלה כל רגע בדקתי את עצמי: האם אני רעבה? האם כואב לי הראש? האם אני חשה חולשה? - התשובה היתה תמיד שלילית. היה פשוט יופי ואני מצפה להמשך, ב- 6/9 בשמחה ובסקרנות. רוצה לראות מה זה יעשה לי בפעם השניה. וכעת, אני רוצה לשתף אתכם בפעיוליות השבוע האחרון: המשכתי בבית את הצום עוד יומיים, באותה קלות וחזרתי לשגרה לפי המלצותיכם. חזרתי להליכות הבוקר היומיות, שהזנחתי בחודשים האחרונים במצפון כבד. לא חזרתי עדיין לקפה. גם קודם לא היית ממש מכורה כבדה, אבל כוס אחת- שתיים שתיתי כמעט מדי יום. גלשתי בקלילות למשטר דיאטת הרזיה קייצית (ולא קיצונית). מספרת לכל מי שמוכן לשמוע איזה כיף זה היה וכמה שמכם הולם את אישיותכם. חיבוק, לקראת ספטמבר,
 עטרה חדד - כפר סבא, יולי 2007

צביקה שלום, כמעט שבוע מסיום הצום וההרגשה עדיין טובה שלמה ונקייה מאוד. שוב תודה לך, לפנינתך ולעמית. הפעם הראשונה היתה טובה וזו השניה טובה מאוד ומעוררת תחושה של בית בהרבה מובנים. אני מקוה שהעובדה שהפעם השתתפו הרבה מטפלים מורים מדריכים למיניהם תסייע בהמשך הפצת האור כדבריו של שלום. מאחל שנה טובה ונכונה לכולנו, הרבה טוב. 
רונן מוצפי, פסיכולוג קליני, ספטמבר 2007

שלום רב למשפחת קורן המקסימה, הסדנה הייתה קסומה מבחינתי. חשבתי שתרצה לפרסם את סיפור התבשיל - אז בבקשה. כאשר שמעתי ממשתתפים שהתנסו בצומות מיצים במקומות אחרים, חלקם מפוארים ובכל זאת אמרו שלסדנת משפחת קורן יש איכות מיוחדת, נזכרתי בסיפור התבשיל. מר כהן התארח אצל משפחת לוי וכיבדו אותו בתבשיל שהיה לו טעם אלוהי. ביקש מר כהן את המתכון. הביא את המתכון למשרת שלו וזה רכש את המצרכים הדרושים והכין את התבשיל בדיוק לפי המתכון. אך טעמו לא דמה לטעם התבשיל שאכל אצל משפחת לוי. מאוכזב שאל את גב' לוי: אולי שכחת איזשהו מרכיב במתכון? זה לא יצא אותו טעם. לא, השיבה גב' לוי - רשמתי את כל המרכיבים. אני פשוט מכינה אותו באהבה... וזה בדיוק מה שאתם עושים. זה מוסיף את הנשמה היתרה בסדנה. תודה רבה לכם. תהיו בריאים ותמשיכו. בברכה ובאהבה, 
נחמה עומרי, מדריכת הנחיית קבוצות במכון אדלר - חולון, נובמבר 2007

הי צביקה, פנינה ועמית, תודה מקרב לב על סוף השבוע הנהדר בחוף דור. ההשקעה בארגון, הנינוחות והישירות בגישתכם יוצרים שילוב מנצח! בידידות, 
ליאורה רוט, מהנדסת - רעננה, נובמבר 2007

צביקה ופנינה ושות'! אני עדיין נושאת עימי את הטוב של הצום האחרון. בכל פעם אני נהנית יותר ויותר ובכל פעם לומדת ומאמצת משהו חדש. הצום האחרון איזן אותי בבת אחת ועד עכשיו אני במצב רוח טוב, לא זוללת ולועסת לאט. אתם גדולים מהחיים! נא לרשום אותי לצום יוני. תודה וחג שמח! 
הדר קוגל, מטפלת משפחתית - אפריל 2008.

בוקר טוב צביקה, מה שלומך? קודם כל ד"ש חםםםםםם מאמא יפה וגם ממני כמובן לך ולכל המשפחה המקסימה שלך אני בטוחה שכבר אמרתי, אבל לפעמים יש לי נטייה לחזור על עצמי, הסדנא היתה נהדרת ונהנינו מכל רגע לאחר הסדנא אימצנו לנו בכיף כמה הרגלים חדשים כמו מעבר ללחם מלא, סוכר חום, והפחתת המשקאות המוגזים לכמות כמעט אפסית. גולת הכותרת שלי היא הפחתת המלח לכמות מינימלית (כלומר רק מה שנמצא כבר בתוך המזון, ואני מסוג האנשים שרגילים להוסיף המוןןןןןן מלח) ועוד דבר שכרגע אני לא מצהירה עליו...הפסקתי לעשן, אבל זו עדיין נקודת תורפה שלא מפסיקה להדהד לי בראש, מקווה שאחזיק מעמד עם זה :-) להתראות בשמחות / צומות. 
אילנית ספיר ואמא יפה - אפריל 2007

שלום, שמי קרן, אני בת 27, פעם ראשונה בחיי חוויתי סוף שבוע אחרון את החוויה הרוחנית המדהימה של הצום. לכאורה זה נראה מאוד קשה לצום 4 ימים, מה אנחנו פסיכים???? אבל הלא יאומן קרה ופתאום ההתעסקות עם כל ההתמכרויות, האוכל, העישון, קפה וכל מה שעולה על דעתכם נשאר מחוץ לסדנא ,ואתה עובר מספר ימים של שכרון חושים. אני חייבת להודות שזו חוויה מומלצת לכל אחד מעבר לידע שאתה רוכש שם על תזונה ועל אורח חיים בריא, אתה מכיר משפחה מדהימה ומחבקת, אתה פוגש אנשים מדהימים שיכולים לראות את העולם מעבר לחומר..... אני אישית הפסקתי לעשן בזכות הדבר הזה ואני מעשנת כבר 10 שנים. שום מדבקה מסטיק וכל מה שלא עולה על דעתכם פשוט לא עזר לי, הסדנא מלאה אותי בכוח, אנרגיה, ורצון עז להצליח ולשמור גופי ונפשי גם יחד. אני חייבת להודות למשפחת קורן על חוויה נפלאה... אני אהיה שם שוב זה על בטוח!!!! מה איתכם???? 
קרן אפרים - הרצליה - יוני 2008

היי פנינה וצביקה, רציתי להודות לכם, לעמית ולכל המשפחה (ברכה ודורון) על ימים של כיף אמיתי וחיבור לעצמי. הכרתי חברות מדהימות, וגם קיבלתי כוח להמשיך במודעות של תזונה נכונה. אתם מקסימים, יודעים כל כך הרבה ועם זאת צנועים, חמים ומשדרים אהבה וקבלה... הלוואי והיינו גרים בקרבת מקום, בטח היינו יותר בקשר... שיהיה לכם רק טוב ונתראה בקרוב.... 
כנראה בצום של ספטמבר אוהבת 
רינה דיילס, אמנית, חיפה - מאי 2006

משפחת קורן רבתי - פנינה, צביקה, עמית ושות'!  תודה על עוד צום בחברתכם ובהשראתכם המופלאה. רציתי ליידע אתכם שיצאתי לצום לאחר תקופה של לחץ דם גבולי, על סף נטילת תרופות (אצלנו זה עובר בתורשה). חזרתי עם לחץ דם כמו תינוקת בריאה. אז מי אומר שהצום לא עוזר?? לעמית, המצגת שלך בנושא מנות בריאות נהדרת והרבה יותר האופן הנעים ועם זאת השם גבולות ברורים שבו אתה מעביר אותה. אוהבת ומודה, 
הדר קוגל, מטפלת משפחתית-נובמבר 2008.

צביקה שלום מאד מאד נהנתי בצום המיצים. נכנסתי עם תחושת כובד פיזית ונפשית ויצאתי מרחפת וקלילה. אני מאמצת כמה דברים כמו הפחתת מלח, הורדת ממתיקים מלאכותיים ואכילת ירקות (שלא הרביתי בזה קודם לכן). מקוה להמשיך לאורך זמן, ורוצה לבוא שוב במאי. מאחלת חג שמח לך ולפנינה. 
רותי שריג, פסיכולוגית קלינית - תל אביב - אפריל 2008.

למשפחת קורן המורחבת שלום רב ! מאד נהנינו, היה כיף, מקצועי ומהנה, ואף נתן לנו "פוש" לעתיד.ממליצה בכל לב !!! 
יונה מרקוביץ, עו"ד ונוטריון, הרצליה, טל: 9563696 -09 - ספטמבר 2008.

משפחת קורן כשמכם אכן כן אתם, מיד אחרי הצום במרץ הודיתי לכם. שמחתי להכיר אתכם ולחוות את החוויה הנפלאה הזו של התנקות בכל מובן. התנתקתי מהמציאות לשלושה ימים, התפניתי מהשגרה, נחתי וכך כל המערכות שלי. אין לי ספק שהתמיכה שאתם מאפשרים משמעותית בחוויה. הדאגה וההקשבה שלכם לכל אחד לצרכיו ורצונותיו. הייתה זו חופשה מושלמת עבורי. והייתי זקוקה לה. היום אני מודה עוד יותר. הצום עזר לי לעבור לירקות אורגניים, דבר שתמיד רציתי לעשות והתעכב. וכן לשמור על אכילה עוד יותר בריאה ומוקפדת כך שההנאה ותמורה לא הסתיימו שם על שפת הים... מקווה לקחת חלק באופן קבוע. שואפת להגיע לארבעה צומות בשנה כל טוב וכה לחי. אהבה. 
רננה חורש, מורה ליוגה, תל אביב - דצמבר 2005.

לצביקה, אני כותבת  שבועיים לאחר הצום. אני משתדלת למצוא מילים שיתארו את החוויה מבלי להשתמש במילים נדושות כמו "מדהים" "וגדול" ובכל זאת להעביר את עוצמת החוויה. הגעתי לצום מבלי לצפות להרבה. הצטרפתי לאחותיי וחשבתי שיהיה נחמד לנוח מעט, לבלות איתה, וקצת לתת מנוחה לגוף. הגעתי לצום עם בצקות ברגליים מזה מספר חודשים, במיוחד ברגל שמאל, ולדברי האורטופד הפתרון היחידי עבורי היה דיאטה וירידה במשקל, מאחר והבצקת נוצרה לדעתו מהעליה במשקלי בשנתיים האחרונות. הצום עבר ממש ללא קושי, ללא תופעות לוואי של כאבי ראש או בחילות. האווירה בסדנא היתה נינוחה, עם חבורת אנשים מאד נעימה ומעניינת. המקום (עין כרם) הינו ללא ספק מקום מיוחד במינו המאפשר מנוחה מוחלטת לקול ציוץ הציפורים. ההרצאות של צביקה היו מאלפות. הרצאות פשוטות להבנה, ממקום מאד לא מטיף, הסבר בגובה העיניים שמאפשר בחירה ומחשבה. צביקה פנינה ועמית- תיקצר היריעה מלספר בשבחכם. אנשים צנועים שהנושא באמת קרוב לליבם הרואים חשיבות בהעברתו לציבור הרחב. אנשים נעימים ויותר מכל פשוט מכילים. מכילים את כל האנשים, הגוונים והדעות שכל אחד מביא, ממקום סבלני, בגובה העיניים, ממקום מבין ומאד מאפשר. אין לי ולו מילת בקורת אחת לומר על הסדנא. עבורי זו היתה חוויה מיוחדת במינה. את הזמן שעמד לרשותי ניצלתי לקבלת מספר החלטות קטנות, שגם שבועיים לאחר הסדנא אני עדין עומדת בכולן: הראשונה- לטפל בגוף שלי בצורה טובה יותר בהקשר של המזון הנכנס לפי. והשניה- להימנע מלהוסיף מלח וסוכר לאוכל ולהימנע ככל האפשר מאכילת קמח לבן. והתוצאות עד כה: הבצקות ברגליים נעלמו לפני מספר ימים. אני מרגישה מלאת אנרגיה וכבר מחכה לצום הבא. תבורכו ותמשיכו ככה, אל תשנו דבר. 
 ורדה לוי, רואת חשבון, רעננה - יוני 2008

צביקה שלום, היה סמוך ובטוח שמאז הסופשבוע אני חושבת / מדברת עליכם לא מעט. כמובן, שהחוויה הייתה מדהימה עבורי. לא נראה לי שאפשר להבין זאת עד שלא חווים. אמרתי כבר שהדבקתי בהתלהבות שלי די הרבה אנשים- אז נראה... המפגש הזה משלב מפגש אמיתי עם האני שלך, מאפשר חוויית חופש אמיתי, משוחרר מכל הכבלים של חיי היומיום שלנו. אני מסכימה עם מי שאמרו שאין חופש כמו זה. הניקוי, עובד על גוף-נפש-רוח וזה כמובן בזכות מבנה הסופשבוע הכולל יוגה, מדיטציה, הרצאות חיוכים ומיצים שנסחטו באהבה אמיתית. אוכל להמשיך אך בשלב זה רוצה להגיד שוב תודה!!! 
טובה גת, נטורופטית, קטורה – נובמבר 2006

היי צביקה, רציתי להודות לך על הימים הנפלאים בשדה יואב, על הידע הרב שאתה מחלק למשתתפים, על החום האנושי והאהבה הרבה שכל משפחת קורן "מקרינה " על המשתתפים וכמובן על ההרגשה המופלאה שהצום העניק לי. אשמח להשתתף בכל פעילות שלכם בעתיד וכמובן להמליץ בחום לאחרים.
איריס, חיפה – דצמבר 2006

לצביקה ופנינה היקרים, וכמובן גם עמית וכל המשפחה והצוות, בסוף לא ראינו אתכם בבוקר כשעזבנו (רק מעמית נפרדנו), אז רצינו שוב להגיד להתראות ותודה על הכל. היה נפלא. הצלחנו לשמור ביום ראשון כל היום עם מיצים ומרק שהכנתי לערב. ומאז אנחנו ממש "ילדים טובים". אני שותה בלי סוכרזית !!!! לראשונה בחיי (גם בלי סוכר כמובן) וזה נסבל. אולי בסוף אתרגל... אנחנו שומרים על רב העקרונות ואפילו לא נגעתי בעוגות שהוצעו לי אתמול והיום... אני באמת מרגישה שיהיה שינוי מעתה, גם אם לא קיצוני ואולי לא יתמיד לנצח. אז שוב תודה להתראות, בידידות, 
רונית אלון, חיפה - אפריל 2007

בוקר טוב צביקה, דבר ראשון אני חייבת שוב לומר שמזה יומיים אני לא מפסיקה לדבר על החוויה שהייתה לי, ועדיין נמשכת. ואם אפילו מעט הפנמתי ואמשיך עם זה גם הלאה - אהיה מאושרת. (גם עכשיו מינוס של כ-3 קג' גורמים לי אושר רב...). ישנם דברים מסוימים שהייתי מכורה להם כמו דיאט RC קולה למשל שאני לא מסוגלת היום לגעת ועוד כמה "חטאים" שאני מנסה להמשיך את "ההתנזרות". בנוסף, יש לי תמונות מדהימות ואשלח לך בהזדמנות הקרובה. להתראות ובהצלחה, 
עפרה, מושב גיבתון - נובמבר 2005

צביקה ופנינה יקרים, תודה רבה על צום נפלא . חזרתי בהרגשה שנתתם לי מתנה יקרת ערך . צביקה בזכותך שיפרתי את איכות החיים שלי. אני מקדישה מחשבה כמעט לכל מה שניכנס לפי. ההרצאות, המידע הרב המוגש בצורה בהירה ומנומקת עשה מהפכה בחיי. יש את החיים לפני הצומות ואחריהם. אני לא מסתפקת בכך ומרחיבה את ידיעותיי בעזרת קריאה בספרות שהגעתי אליה כמובן בהמלצתך. אני מספרת לכל מי שמוכן להקשיב על הצומות שלכם אני ממליצה בכל פה למי שאני אוהבת להגיע אליכם. תודה רבה. 
דליה גולדשטיין, רמת אפעל - ספטמבר 2005

היי צביקה יקר, מגיע לכם ממני רשימת תודות.... הראשונה והגדולה היא זו שעדיין לא כתבתי לכם .. אודות הסדנא בראשית החודש, שהייתה לי ממש מעין קרש....קשר...הצלה... כל כך הייתי זקוקה למנוחה הזו, מנוחה בכל הרמות וזו גם, מעבר להקלה הכמעט מיידית שחשתי, נתנה לי 'שוונג' רציני - לקחת את עצמי (עוד) בידיים ולהמשיך במרץ לעשות למען בריאותי... המקום הקסום הזה...התכנית הנהדרת ואתם...עדיין מזינים את נפשי... תודה מיוחדת גם לפנינה ולאנרגיה המיוחדת שקלטתי ממנה ותודות נוספות גם על כל החומר המעניין/מאלף שאתה שולח. (אני כבר מחכה שבתי תגיע הביתה להראות לה את המצגת על הסוכר המלאכותי....אולי זה מה שיצליח לשכנע אותה להפסיק לצרוך אותו...) מצרפת את שירה של נעמי שמר ר' בסוף, את כתובת האתר (קראתי אודותיה בעיתון שהייתה... 'הפרוזאק של המדינה'... במובן מסוים מתאים לי להגיד את זה גם על הסדנא שלכם - עבורי) ומאחלת לכם מקרב לב: שנה טובה! 
שלומית, חיפה - ספטמבר 2004

צביקה שלום, מאחר וחלף לו שבוע הרגשתי צורך לעדכן בכך שסוף השבוע בהחלט תרם לי וסייע בידי לעשות חושבים ולהגיע להחלטות בעניינן גיליתי אמביוולנטיות שנים רבות. אז זהו הפסקתי לעשן, וכמו שצביקה אמרת לי שאני אברך אותך על כך, אז כן אני מברכת. זו רק ההתחלה וזה לא ממש קל אבל עם ההגעה להחלטה והדחיפה שלך ופנינה והחברים בצום יותר קל לבצע. וכן גם בעניין הקפה אני מטפלת ומפחיתה כמויות. השינוי הוא מהותי ומשמעותי ביותר, אני מרגישה טוב ומלאת כוחות לנצל אנרגיה שהתפנתה לי. אז שוב תודה רבה. 
סיסי ברבש, תל אביב - ספטמבר 2004.

צביקה, אין כמוך! אז מה התחושה לאחר צום המיצים? תחושה אוורירית של גוף שיש בו רווח ורווחה ומקום פנוי; נשמה ונפש שיש להם מרחב ולא מתרגמים כל גירוי לתגובה וכל שאלה לתשובה תודה רבה ולהתראות,
טובה אורבוך, יועצת אירגונית, רחובות - פברואר 2004.

צביקה שלום, השנה החולפת הייתה עבורי שנה של שינוי נהדר. מאז סדנת הצום לפני שנה שיניתי את אורח חיי באופן משמעותי, הסרתי מעלי 23 ק"ג, אני מבצעת פעילות גופנית סדירה ומקווה לשמור על מה שהשגתי לאורך זמן. 
רונית, אחוזת ברק – ספטמבר 2003

משפחת קורן היקרה,

רציתי לשתף אתכם בשינויים הנפלאים שחלו אצלי בעקבות הסדנא : מאז הסדנא הפסקתי לחלוטין לעשן (עבר כבר חודש מאז). כנראה שהשינוי הסביבתי והתזונתי מקל על הסימפטומים .אני חייבת לציין שעברתי זאת בקלות יחסית למרות שעישנתי כ-25 שנה רצוף ללא כל נסיון להפסיק. כמו כן, חלו אצלי שינויים לטובה בהעדפת המזונות לדוגמא: הכל נראה לי מאוד מלוח מאז הסדנה ולכן אני משתמשת בפחות מלח. כמו כן , אין לי רצון לאכול בשר ומוצריו.  אם לסכם ,חווית הצום גרמה לי לשינויים מבורכים .למרות שדי הסתגרתי ונמנעתי מרוב הפעילויות הרי  ברור שקיבלתי בסדנה בדיוק את מה שהייתי צריכה. אני רוצה שוב להודות לכם על הנתינה ,האכפתיות והקבלה ללא תנאים,מאמינה שנתראה שוב. 
אורנה כץ-רמת גן, נובמבר 2008.

רציתי לספר לכם את השפעות הסדנא...מכיוון שזו היתה שאלתי בערב האחרון...

אחרי כמה ימים הרגשתי תחושת קלילות ונקיון בגוף. הרצון לקפה נעלם. הטעמים של האוכל השתנו. היינו במסעדה טובה לכבוד יום ההולדת של בני והאוכל פשוט לא היה טעים!...אבל רק לי! הערימות של האוכל בחגים שגעו אותי...

צביקה, פנינה ועמית!

ככל שאני מתרחקת מהסדנה כך אני מתקרבת אליה ואל הזמן ההוא בתוך לבי. אני משערת שכמו כל אזרח חששתי מהצום הזה. כפי שאתם זוכרים אולי היומיים הראשונים לא היו לי קלים, אבל היומיים הבאים, ואפילו יותר מכך השבועיים -כמעט שחלפו מאז היו לי נפלאים. בזכותכם משפחת קורן, בזכותכם! אדם חושב שהוא יודע הכול - הוא עושה יוגה ולומד סנסקריט והינדואיזם - אבל פה בישראל, קרוב לאף יש משהו כל כך מצויין!

אני מודה לכם על הדאגה והאמפתיה והביטחון שהשריתם - למתחיל בצומות כמוני זה היה חשוב מאוד. נתתם לי השראה והרבה מחשבות על תזונה - נכון שהיו לי הרבה מחשבות על תזונה לפני כן, אבל אצלכם תירגלתי ויישמתי אותן. לא חזרתי לקפה, אני, שהטעם היחיד שהרגשתי באוכל היה מלוח, חרף כל השנים הארוכות שבן זוגי הרופא מנסה להשפיע עליי - אני הפסקתי להוסיף מלח לאוכל! כן כן - סלט בלי מלח ותבשילים בלי מלח! בן זוגי הרופא קצת נפגע מיכולת ההשפעה שלכם לעומת זו שלו. באמת - זה מוזר. נדמה לי שההבדל בין מה שאתם נתתם לי לבין מה שהוא נתן לי בהבנה על ענייני המלח (בעניינים אחרים הוא נותן לי הרבה... שלא תבינו אותי לא נכון) הוא שאתם גרמתם לי לתרגל וליישם. בלי מילים תיאורטיות של מה גורם המלח בכלי הדם וכו' הסברתם והדגמתם טעמם של מרקים בלי מלח. לי זה היה חזק ומשפיע.

תודה לכם, בעזרת כל אלי מרום עוד נתראה.

שוב תודה,

נירה צפריר, מבשרת - אוקטובר 2009.

צביקה יקירנו

קודם כל הזדמנות להודות לך ולבני ביתך על היחס החם והחויה הטובה שחזרה על עצמה,

יום אחרי סיום הצום ביד השמונה ניתקפתי באנרגיות מהסוג המשובח, שלא לדבר על מתקפת הבישולים הבריאים שאני לא מפסיקה להפציץ...
התחלתי להכין כל בוקר שייק של פטרוזיליה-חסה-בננה-וקצת סילאן - חבל על הזמן איזה זריקת בריאות על הבוקר !! תודה ולהתראות בשנה הבאה.
אתי שיף, 29 אוקטובר 2009 - תל אביב

הי צביקה,שבוע טוב! ראשית אציין שזו הייתה חוויה מדהימה ונהניתי מאוד. האנרגיות הטובות כמובן היו מורגשות באוויר . אין ספק שאתם משפחה מיוחדת במינה כל אחד מכם מביא איתו משהו שונה ומיוחד אבל מה שיפה שהמשותף לכם זאת הסובלנות, ויכולת הנתינה הכל כך גדולה וחיובית. רואים שזה נעשה מאהבה ובחמלה רבה אז ......שוב תודה. לסדנא הבאה אני אשמח להגיע עם אמי היקרה. כמו כן תהיה בטוח שאני אמליץ לחברי מהסמינר ואני מאוד מקווה שחלומך הגדול יתממש ויתגשם ואני כמעט בטוחה שזה יקרה כי כבר את האנרגיות והמקצועיות יש אז מה שנותר זה לקום ולקחת אומץ והיות אסרטיבי ומעשי ומי יודע אולי נזכה לעשות משהו במשותף בעתיד הורוד!!!!!!! בברכה ושבוע מקסים, 
גילי קאהן, נטורופטית,, תל אביב – נובמבר 2006