טיפול טבעי בעצירות - מפורט
טיפול טבעי בעצירות
מאת: עמית קורן - תזונאי, צוות "צום מיצים"


רקע


עצירות הינה הפרעה במערכת העיכול, הכוללת קושי לסלק פסולת צואתית שהצטברה במעים. עצירות קיימת כאשר תדירות יהציאות נמוכה משלוש בשבוע או שהיציאות כרוכות במאמץ (אף אם הן סדירות) או יציאות קשות/יבשות.

 
העצירות היא הפרעה שכיחה וסובלים ממנה כ- 25% מהאוכלוסייה. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר ונפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

ניתן לומר כי התזונה המקובלת בעולם המערבי, העתירה בשומן ודלה בסיבים תזונתיים, היא הגורם העיקרי לרוב מקרי העצירות.

כאשר חסרים בתזונה סיבים תזונתיים ונוזלים, המעי הגס לא מקבל את הגירוי המתאים ואינו מתכווץ בצורה סדירה, כתוצאה מכך הצואה לא נדחפת כנדרש לאורך המעי.

הצואה הופכת להיות קשה ויבשה קיים קושי רב להוציאה מהגוף. העצירות מתרחשת כאשר חומרי הפסולת נעים בקצב איטי מידי במעיים וגורמים לתדירות נמוכה וקושי ביציאות.

חומרי הפסולת המשתהים במעיים יוצרים למעשה מעין ""ביצה"  או ביוב" פנימי הגורם לגירוי הציפוי הפנימי הרירי העדין של המעי הגס, המאפשר  לרעלים להיספג חזרה למחזור הדם. מצב כזה מסכן את בריאות הגוף כולו.

במקרים של עצירות, לא זו בלבד שחומרי הפסולת נעים באיטיות, אלא שהפסולת אף מותירה על דפנות המעי שכבות של ריר דביק. שכבות אלה מתעבות לאט לאט ויוצרות צלקות והידבקויות שמפריעות למעבר פסולת במעי ומחריפות את בעיית העצירות.

אם העצירות נמשכת זמן רב, המעי הגס עלול להימתח, או להתנפח או להפוך להיות צר. תופעות אלה גורמות להתכווצויות ולכאבי הבטן. החלק הרוחבי של המעי הגס עלול לשקוע או לצנוח ולהשפיע על איברים נוספים באזור.

נתונים כלליים

    * העצירות היא בעיה כלל עולמית.
    * כרבע מהאוכלוסייה סובלים מעצירות (כולל ילדים).
    * העצירות לא נחשבת מחלה אלא תופעה כרונית.
    * 10%-20% מהסובלים מעצירות משתמשים במשלשלים.


תסמינים
התסמינים העיקריים העשויים לאפיין מצב עצירות
:
    * קשיים בהפרשת צואה
    * ירידה בתדירות היציאות- פחות מיציאה ביום
    * צואה קשה ודחוסה
    * בעיות עור
    * לשון מצופה בחומר לבן
    * עייפות
    * נשימה המעלה ריח רע
    * בטן נפוחה ורגישה
    * הפרעות עיכול
    * תסמונת המעי הרגיש
    * אובדן תיאבון
    * גזים במערכת העיכול
    * הרגשה כללית רעה
    * קנדידה


הגורמים לעצירות

* תזונה לקויה: עשירה במזונות מזוקקים ומעובדים ודלה בסיבים ומזון מהצומח.
* רקע נפשי: מתח, כעס, חוסר יכולת להביע רגשות ותחושות. ("להוציא") , הפרעות נפשיות.
* גיל מבוגר
* אנשים הרתוקים למיטה
* חוסר שתייה מספקת
* פלורת מעיים שאינה מאוזנת.
* הפרעה בתפקוד רצפת האגן.
* בעיית ניע ומעבר איטי במעי הגס.
* עודף משקל
* חוסר פעילות גופנית.
* שימוש קבוע או מופרז בתכשירים אנטיביוטיים, או בתכשירים משלשלים.
* הימנעות רצונית מיציאות כדי להימנע מכאבים שנובעים מטחורים, פיסורה, בקע, או בגלל מחסור בשירותים זמינים או נקיים.

כמו כן ניתן להתייחס  למחלות ובעיות  רב מערכתיות – כיוצרות תופעות לוואי של עצירות:
 
- מחלות נוירולוגיות: מחלות הקשורות לליקוי בתפקוד מערכת העצבים במעיים. ביניהן נפוצות: טרשת נפוצה (MS), שבץ מוחי (CVA) ופרקינסון.

- מחלות אנדוקריניות (הפרעות הורמונליות) כדוגמת סכרת, תת פעילות בלוטת התריס,יתר פעילות בלוטת הפאראתירואיד.

·  מחלות מטבוליות הפרעות באיזון משק המלחים: חוסר אשלגן, עודף סידן.

·  מחלות מעיים-  דיברטיקולוזיס, תסמונת המעי הרגיז, גידולים.

· תרופות: לאיזון לחץ דם, להרגעה, תכשירי ברזל, תרופות פסיכיאטריות ועוד. 

 הריון- בזמן ההיריון ישנה עליה בהפרשת הורמוני מין נשיים הגורמים להרפית שריר חלק ולהפרעה בהתכווצות המעי המובילה לעצירות. כמו כן הרחם הגדל תופש חלק ניכר מחלל הבטן


איפיון גורמי העצירות לפי חתך גילאים

הגיל הרך
תינוק לומד להיות נקי בגיל 20-30 חודשים כשהוא בשל מבחינה פסיכו - מוטורית, פעולת ההתרוקנות טבעית יותר מהגמילה. הורים לתינוקות צריכים לשים לב לתקופת הגמילה מחיתולים, תקופה זו רגישה ביותר ובעלת השפעות פיזיות ונפשיות על הילד. חינוך נוקשה ודרישת ההורים להיגמל מבלי להתחשב במוכנות הפיזית והנפשית של הילד, מקנים לו הרגשה שאין הוא נקי מספיק ושאינו עומד בציפיות. תוצאה אפשרית היא לחץ גדול יותר, גילוי התנגדות, סימנים של פחד וחרדה מההורים ולבסוף עצירות. אמנם תהליך הגמילה מחיתולים עובר לרוב בצורה חלקה, אבל ישנם מקרים בהם הילד מתנגד להסרת החיתול ומבטא זאת בהתאפקות מכוונת ובעצירות.
 
ילדים
חמישה עד עשרה אחוזים מבין הילדים בגיל בית ספר סובלים מבעיית עצירות. הילד מתלונן על ירידה בתיאבון, כאבי בטן, קשיים בריכוז, חוסר עניין בפעילויות היומיומיות. 

רבים מההורים דורשים מילדיהם להתאפק במתן שתן או צואה, צריך לזכור שככל שאדם מתאפק יותר, כך הוא מקלקל את הפיזיולוגיה של הגוף, ההתאפקות גורמת להיספגות המים בגוף, וההתרוקנות הופכת לקשה יותר. אם מתאפקים למשך זמן רב במתן שתן, ייווצר מצב בו הקיבולת של שלפוחית השתן גדלה, ולא יהיה ניתן להתרוקן עד הסוף.

מגיל עשר ומעלה ניתן להציע חינוך מחדש בנושא היציאות בשיטת הביופידבק, שיטה לא חודרנית ונטולת כאבים, המאפשרת לילד ללמוד להכיר בצורך להתרוקן ולהפעיל את שרירי רצפת האגן והבטן בעת התרוקנות.


נשים
נשים סובלות מהתופעה של עצירות יותר מגברים, ביחס של שני שלישים לעומת שליש, בגלל המבנה האנטומי של רצפת האגן. בקרב נשים צעירות, הלידה מהווה גורם מרכזי להיחלשות שרירים אלו. לידה ראשונה יכולה לגרום לנזק בשרירי רצפת האגן, ובמיוחד לקרע באחד מהסוגרים של פי הטבעת. מחקר שנעשה באנגליה בשנת 1993 הראה, כי כשליש מאוכלוסיית הנשים אחרי לידה ראשונה סובלות מקרע בפי הטבעת, ומחציתן יסבלו מאי שליטה בהמשך. מתיחת שרירי האגן, הכרוכה בלידה, בדומה לעצירות כרונית הכרוכה במאמץ יתר, יחלישו את העצב האחראי לתנועתיות של שרירי האגן.

קשישים
 בקבוצת הסיכון נמצאים מבוגרים מעל גיל 60, כ-20% מהמאושפזים במוסדות גריאטריים מגיעים אליהם בגלל אובדן שליטה על הסוגרים התחתונים. אצל הקשיש קיימת ירידה משמעותית בתנועתיות, צריכת יתר של תרופות ולעתים אף תלות ואיבוד עצמאות. חלק מהתרופות שהקשיש צורך (משככי כאבים, תרופות המקלות על תופעות של מחלת הפרקינסון, תרופות נגד דיכאון, נגד לחץ דם גבוה, ברזל וכדומה) עשויות לגרום להאטה בעיכול ולהוביל לבעיה של עצירות. שיפור באיכות התזונה, חוקנים קטנים מדי פעם, לקסטיבים לא מגרים והגברת התנועתיות יכולים לעזור.
 
 
סכנות העצירות

באופן כללי כשיש עצירות תנועת המזון החוצה נעצרת ועקב נוכחות חיידקים   המזון  נרקב תוך יצירת גזים ומוצרי פרוק בלתי רצויים. במידה  ותהליך זה נמשך זמן  רב  הדבר יכול לגרום להתפתחות של מגוון מחלות ותופעות החל מאי נוחות לנו ולסביבה ועד סכנת חיים ממשית. לדוגמה:

o       בעיות בעור
o       בּקע בשרירי הבטן (הֶרניה)
o       דלקת ורידים ודליות
o       דלקת מפרקים
o       הפרעות במצב הרוח, כולל דיכאון
o       טחורים
o       נדודי שינה
o       נשימה המעלה ריח רע
o       ספיגה לקויה של חומרי מזון
o       עלייה במשקל
o       תסמונת המעי הרגיש
o       יצירת אבני צואה, גזים וכאבי בטן
o       כאבי ראש, אי נוחות פיזית ונפשית
o       הרעלה כתוצאה מספיגה חוזרת של רעלים לדם.
o       מחלות ודלקות במערכת העיכול
o       סרטן המעי הגס
 

אבחנה

מטופל שסובל מעצירות חייב לפנות להערכה רפואית כוללת.

הערכה מפורטת: משך התלונות, תאור מדויק של תדירות ואופי היציאות, רקע רפואי קודם, מס' הריונות ולידות אצל נשים, ניתוחים קודמים כולל פעולות באזור רצפת האגן ופי הטבעת, הערכה של הרגלים (תזונה, בעיות במתן או שליטה על שתן, יחסי מין), תרופות קבועות, רקע של מחלות במשפחה. בדיקה גופנית מלאה כולל בדיקה רקטלית, לעיתים יש צורך גם בבדיקה גניקולוגית.

הערכה מעבדתית – סוג דם, סוכר, תפקודי הכליות, מלחים בדם, תפקודי בלוטת התריס.

לאחר איסוף ראשוני של הנתונים יחליט הרופא האם יש צורך בבדיקות עזר נוספות דוגמת קולונוסוקפיה ובדיקות תפקודיות של איזור פי הטבעת, רצפת האגן ועוד.



טיפול

יש לפנות לעזרה רפואית כאשר מופיעה עצירות ממושכת מעל עשרה ימים, עצירות מלווה בחום, כאבי בטן, בחילות והקאות, ועצירות חדשה שמופיעה לפתע מעל גיל ארבעים.
 

הטיפול הקונבנציונאלי
 
ברפואה הקונבנציונאלית, נעשה בדרך כלל שימוש בתרופות משלשלות:
 
תכשירים מגדילי נפח (סיבים) כמו: מתילצלולוז, פסיליום, בניפייבר
 
•  פעולתם איטית יחסית, אך הסבירות שהם יפריעו לפעולת מעי תקינה קטנה יותר מאשר עם תכשירים משלשלים אחרים.
 
•  קיים סיכון לחסימת מעי.
 
משלשלים מגרים (יוצרי מגע) כמו: לקסעדין, ביסאקודיל, סנה 
 
•  מתאימים לשימוש מוגבל לאחר שטיפולים אחרים נכשלו או כאשר דרושה פעולה מהירה
 
•  ממכרות ביותר.   עלולות לגרום לעוויתות ולשלשול.
 
חומרי סיכה (פאראפין) כמו:  פאראפין נוזלי

משמש לריכוך הצואה כאשר צואה קשה גורמת לכאב ביציאה, למשל, בנוכחות טחורים או שריטה . תכשירים אלו מומלצים לעתים קרובות לקשישים או לחולים  מותשים, וכן להקלה במקרים של חסימת מעי על ידי צואה.
 
תמיסות מלחים משלשלים - מאגנזיום סולפאט

-  עלולים להפר את האיזון  הכימי בדם.

 
לאקטולוז  -  עלול לגרום לעוויתות בקיבה ולנפיחות.
 
תכשירים טבעיים - סופרלס, יובסלקס, עיכולקס
 

הטיפול הטבעי

מטפלים בסיבה ולא בתוצאה!
 
ראשית כדאי להתחיל בתהליך של ניקוי רעלים מתאי הגוף, מהכבד ומהמעיים באמצעות צום מיצים של מספר ימים (3 - 5 ימים) וכן על מנת לאפשר למערכת העיכול יכולת לבצע מנוחה קצרה והתחלה של התחדשות.  מומלץ לבצע צום מיצים בהדרכה ובהשגחה של מומחה לנושא.
 
תזונה
 
חשוב מאד להימנע ממזונות הגורמים לעצירות
 
•         לבנים- קמח   סוכר   אורז.  נוטים לייבש את המעי.
 
•         מוצרי חלב – מגבירי ליחה המאיטה את  פעילות המעי.
 
•         בשר אדום – מזון כבד לרב שומני ונטול סיבים.
 
•         קפה, תה, קקאו (משתנים) ואלכוהול- מקשים על פעילות המעי ומייבשים אותו
 
•         מזונות מטוגנים או כאלה העשירים בשומנים רוויים- השומן מאט את קצב התקדמות הצואה במעי
 
•         באופן כללי-  לא לצרף מזונות רבים מידי בבת אחת.
 
 
להוסיף לתפריט:
 
+   מזונות עשירים בסיבים : מומלץ לגוון ולצרוך בכל יום -
 
     ירקות חיים ומבושלים, נבטים, פירות חיים , דגנים מלאים, קטניות,.
 
*  יש לצרוך הרבה ירקות עליים - מספקים תאית ואשלגן לצורך התכווצות תקינה של שרירי המעי וכן כלורופיל לניקוי המעי ומניעת גזים.
 
+   מזון פרוביוטי- יוגורט עזים (לבן) , ירקות מותססים- כרוב חמוץ, מלפפון חמוץ, מיסו .מספקים  חומצה לקטית טבעית ושומרים על פלורת המעי.
 
+  פירות יבשים (במיוחד שזיפים ותאנים)- מסייעים לשיפור פעילות  המעי.
 
+   זרעי פשתן- אומגה 3 , מהווים מקור פרה-ביוטי מצוין. 
 
+   שמנים - שמן זית מכבישה קרה, שמן פשתן.  מסייעים בסיכוך המעי והקלת התנועה.
 
+ מזונות חשובים נוספים- אגוזים וזרעונים: עשירים בשומנים איכותיים, סלק   מבושל: תרופה טבעית
 
+    שתיית מים מרובה - מומלץ לשתות לפחות 8 כוסות מים ביום.  בעיקר בין הארוחות ולא  עם הארוחות  . שתייה מרובה בעיקר בבוקר, בשילוב עם חליטות תה צמחים, המשפרות תנועת מעי.


חשיבות הסיבים
 
הסיבים הינם  אחד המרכיבים המשמעותיים  לטיפול בעצירות :
 
 הסיבים אינם ניתנים לעיכול והם עוזבים את מערכת העיכול ללא שינוי, אולם במשך שהותם שם הם סופגים נוזלים והופכים לעיסה סמיכה ורירית אשר מסייעת לגוף להחליק את פסולת המזון החוצה ולקצר את זמן הפינוי וזאת ע"י הגדלה משמעותית של נפח הצואה ויצירת לחץ על דפנות המעיים, תוך הפעלת הרפלקס המרוקן
 
תכונות סיבים מסיסים
 
-    מזרזים את תהליך התרוקנות המעיים ומשחררים עצירות.
 
-  תוצרי הפירוק של התאית (שהמעי מפרק כ-5% ממנה), חומצות שומן קצרות - שרשרת, משמשים כמקור אנרגיה לתאי הרירית שבמעי וחלקם נספגים ומגיעים לכבד ושם מספקים אנרגיה זמינה.
 
-  סיבים אלו קושרים אליהם את הכולסטרול הרע שבדם, ואצל סוכרתיים -   גלוקוז עודף, ביציאה מהמעי.
 
-   מחקרים רבים מראים  כי מרכיבים מסוימים במזון שעשיר בסיבים תזונתיים מונעים את התפתחות סרטן המעי הגס.
 
-  הסיבים, שמתנפחים וסופחים אליהם חומרים שונים בקיבה, נותנים תחושת שובע במהירות ולאורך זמן ומאטים את קצב חילוף החומרים בקיבה.

תכונות סיבים לא- מסיסים
 
-    שיפור תהליכי עיכול ותפקוד מערכת העיכול.
 
-   סיוע לסיבים המסיסים בהורדת רמת הגלוקוז בדם אצל הסוכרתיים.
 
-   הקלה בטחורים  ומניעת סרטן המעי הגס.
 
-  סיוע בשמירת תפריט דל קלוריות; מכיוון שלסיבים התזונתיים אין ערך קלורי, הם מתנפחים בקיבה עם ספיחת חומרים אחרים ומספקים הרגשת שובע לאורך זמן.
 
באופן כללי:  צריכה של סוג אחד של סיבים אינה מומלצת, מפני שהגוף צריך את הסיבים משני הסוגים.
צריכה מומלצת לאדם מבוגר היא 20 - 35 גרם סיבים ליום .


תוספי תזונה
 
•   פרוביוטיקה- תוספת חיידקים טובים
 
•   אומגה 3 – מסייעת ב"שימון" המעי ומניעת עצירות
 
• אצת כלורלה- עשירה בסיבים פרה ביוטיים. מטהרת ומנקה את המעי.
 
- קלציום ומגנזיום   יחד- משפרים פריסטלטיקה
 
•  אנזימי עיכול – במידה והעצירות הינה כרונית.


צמחי מרפא
 
• קסקרה סגרדה-  ממריץ מעי, משלשל. לשימוש אקוטי וקצר.
 
• חילבה- ממריץ פריסטלטיקה
 
• שורש ערבז- משפר תפקוד מע' העיכול.
 
• שן ארי- מסייע לבעיות עיכול. משלשל עדין. מסייע בניקוי רעלים.
 
• חומעה צהובה- משלשל עדין
 
•  צמחים מעוררי מרה-   ברבריס, בורדו, שינן, ארטישוק, כלון ודרדר.3
 
• חליטות צמחים מקלות ומרגיעות- נענע ומנטה, קמומיל, שומר, שיבא (לענה), מרווה.


"תרופות" טבעיות
 
• 2 כפות סובין או "דיסיבית" בכוס מים.
 
•  2 כפיות פסיליום עם 2 כוסות מים.
 
•  לשתות כל בוקר כוס מים פושרים עם מיץ לימון, או מיץ אשכוליות טרי.
 
• להשרות בערב 3 פירות יבשים (שזיפים או תאנים) - לשתות בבוקר על קיבה ריקה.
 
•  להשרות כף זרעי פשתן ולשתות בבוקר את המיים.
 
•  מולסה: 1 - 2 כפיות.
 

טפולים עם שמנים אתריים
 
 עיסוי בטן תחתונה עם השמנים הנ"ל לכוון השעון 15 דקות פעמים ביום, אחת משתי האופציות:

*  CC 5 שמן זרעי ענבים עם 2 טיפות שמן אתרי רוזמרין ו- 1 טיפה שמן אתרי לימון.

CC 5 * שמן שקדים עם 2 טיפות שמן אתרי אניס ו – 2 טיפות שמן אתרי ג`ינג`ר
 

אורח חיים וכללי התנהגות
 
-   לעיסה יסודית של המזון.

·   לא להשתמש במשלשלים באופן קבוע.

·  פעילות גופנית  - מזרזת את תהליך ניקוי הפסולת בגוף. שלושים דקות  3+ פעמים בשבוע.

·  לא לשמור דברים בבטן- לשתף בתחושות,רגשות ומחשבות.

· תרגילים יעודים  לאזור הבטן- אופניים (סיבובי רגליים), כפיפות בטן

· תרגילי  נשימות עמוקות-  להרפות ולנשום עמוק בעת הישיבה

· מסג' או שיאצו בבטן ובגב התחתון. ניתן להוסיף שמנים אתריים- פלפל שחור ומיורן (מעוררים ומחממים את מערכת העיכול)

·  לא לשבת זמן ממושך במקום אחד.

·  לשבת בשירותים כל בוקר לאחר הארוחה (גם אם אין צורך).

· לא להתאמץ בזמן הישיבה בשירותים (למניעת קרעים וטחורים).

·          לא להתאפק.
 

הפן הנפשי

חשוב לשלב טיפול בפן הנפשי: למצוא דרכים שעובדות  להפגת מתחים כגון:

 - מנוחה, תרגילי הרפיה, מדיטציה, דמיון מונחה.
 -  יוגה, טאי צ'י, צ'י קונג,
 -  מוסיקה  קלאסית או מרגיעה אחרת.
 - עיסויים וטפולי שיאצו - מסייעים  להקטין מתח ולשפר תנועתיות מעי.
 -  אמבט שמנים ארומטיים מרגיעים- ברגמוט, לבנדר, סנדלווד והילנג-ילנג.
 

  מקורות


 1.  האינציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי, ד"ר ג`יימס באלך, ד"ר מארק סטנגלר
 2.      התחדשות, דר' פנינה בר סלע.
 3.      חכמת הקישקע, אליס מ. סורוקי
 4.      סודות הבריאות - קשה לעיכול, ויקטוריה דולבי טאוס.

 5.      www.infomed.co.il  .
 6.      www.naturemed.co.il
 7.      www.herbology.org.il
 8.      www.zom.co.il